מחזיקים מזומן כמדיניות? אתם עושים טעות

יש לי חבר טוב, לא חשוב שמות, שבטיול אחרי צבא הלך לאיבוד בדרום אמריקה.

איך שההורים שלו הבינו את הסיטואציה, פנו לחיליק מגנוס, המחלץ והאושייה, שילך להחזיר את הילד. חיליק לא מתניע את המסוק בלי שהוא מקבל מראש 20,000 דולר. הגיוני סך הכל. רצה הגורל וכל האירוע התרחש במהלך חג, מה שמנע מההורים של החבר שלי להגיע לבנק ולהעביר את התשלום.

למזלו של החבר, אבא שלו עבד אצל אחד הטייקונים הישראלים, שפתח את הכספת הביתית ונתן 20,000 דולר מזומנים וירוקים לידיו של חיליק, שיצא למשימה ההירואית. וזו רבותי, הפעם היחידה אי פעם ששמעתי שהייתה הצדקה להחזיק מזומן.

אני טוען שלמרות הסיטואציה החד פעמית, אם ניקח בחשבון את הסיכונים, הרי שלהחזיק מזומן זו טעות. החבר, דרך אגב, נמצא בריא ושלם ימים ספורים לאחר מכן בחסות המקומיים, וחיליק הספיק לתת לו כיף ולחזור לארץ.

מנהלי השקעות רבים מחזיקים מזומן כחלק מאסטרטגיית ההשקעות שלהם, ומשקיעים פרטיים רבים מחזיקים מזומן על אמת, בשטרות (או דמוי מזומן כמו זהב ויהלומים). אני סבור שהם טועים, ותיכף אנמק מדוע. להשקפתי הצידוק היחיד להחזקת מזומן כלשהו הוא למטרות צריכה. שפטו בעצמכם.

הנחת עבודה #1: החזקת מזומן מהווה הפסד ריאלי ודאי.

כסף מזומן אינו צמוד לכלום ואינו נושא ריבית. לכן גם אם הסכום נשאר זהה נומינלית, במצב של אינפלציה, חלה שחיקה בערכו. התוצאה היא שהחזקת מזומן שקולה להפסד בגובה האינפלציה.

הנחת עבודה #2: מטבע חוץ אינו השקעה.

משקיעים קטנים ואנשים פרטיים רבים רואים במט"ח אפיק השקעה, מתוך תקווה לעליית ערכו של המטבע בו הם משקיעים, לעומת המטבע המקומי.

ניקח לדוגמה אותנו, הישראלים: כשערך הדולר עולה לעומת השקל, רבים מאיתנו מרגישים שהרווחנו, וההיפך.

לדעתי החזקת מט"ח אינה השקעה, אלא ספקולציה חסרת חשיבות. השקעה היא רכישה של נכס שאמור להניב הכנסה ותשואה שוטפת, או שערכו אמור לעלות. מהסיבה הזו לדעתי אי אפשר ״להשקיע״ בקריפטו או בלירה הטורקית, תשאלו את פישמן. זה נטו ספקולציה.

נכון, אפשר להשקיע בסחורות או באמנות (גם זה גבולי בעיני), אבל ההבדל בין מטבע לסחורות הוא שמטבע נתון לשליטת המדינה (מטבעות קריפטו הם חריג), ומספר המטבעות וערכן מווסת, ומושפע בין היתר מגחמות פוליטיות. לכן החזקת מזומן - גם אם הוא מט"ח - כאפיק השקעה היא טעות מכל וכל.

אם בכל זאת רוצים להשקיע במט"ח, כדאי: 1. לגוון את חשיפת תיק ההשקעות למטבעות שונים 2. לעשות את זה לא באמצעות החזקת מזומן אלא באמצעות נכסים הצמודים למטבעות השונים.

אילו אופני החזקת מזומן קיימים

1. החזקת כסף נזיל בבית או במוסדות פיננסיים לצריכה שוטפת בעת משבר.

מבין הסיבות השונות שמובילות אנשים להחזיק מזומן, זו, להשקפתי, היחידה ההגיונית. אני, אם אתם שואלים, מחזיק סכום כסף נזיל שיאפשר לי לשמר רמת מחייה סבירה למשך 12 חודשים קדימה ועוד מרווח ביטחון קל. חלק קטן מסכום זה (10%) אני מחזיק במספר מטבעות פיזיים, ורובו מחולק בין מספר מוסדות פיננסיים שאינם קשורים זה לזה: חשבונות בנק ישראליים, אמריקאיים, אירופיים וארנק קריפטוגרפי.

אין כאן שאלה של היגיון כלכלי. הפעולה הזו גורמת להפסד כספי ישיר. אבל יש לה ערך רגשי. היא מקנה לי תחושת ביטחון. תקראו לזה תסביך שואה דור 3 או תסמונת היהודי הנודד. אני צריך לדעת שיש לי גמישות מספקת לכל שינוי שארצה לעשות בחיי בעת הצורך. למשל, לשלם (במזומן פיזי אם צריך) עבור קניית כרטיס טיסה ולעבור למקום אחר, שגם בו יעמוד לרשותי סכום כסף שיאפשר לי לשרוד ולהתחיל מחדש. מעין תעודת ביטוח לקטסטרופה מקומית (במקרה של קטסטרופה גלובאלית אני לא חושב שמזומן יעזור...). אם אתם דומים לי, גובה סכום המזומן

שעליכם לשמור לשעות חירום צריך להיות כאחוז או שניים מהשווי הנקי שלכם. לא יותר.

2. החזקת מזומן פיזי בסכום ניכר.

יש מי שמחזיקים כסף ב״בלטות״ או "מתחת למזרן" מטעמים שונים החל בחוסר אמון בבנקים ובמוסדות הפיננסיים, ועד רצון להסתיר את מקורו הלא כשר של כספם.

אלא שהחזקה פיזית של מזומן חושפת אתכם ואת כספכם למגוון סיכונים מעולמות הגניבה-שריפה-שוד (יש הרי סיבה שהמציאו בנקים). זאת ועוד: השימוש במזומן מוגבל מבחינה חוקית בישראל (חוק המזומן), וגם ניסיון להפקיד אותו בבנק בעתיד עלול להיתקל קשיים.

לרוב המניעים להחזקת פיזית של מזומן בסכום ניכר אינם קשורים להעדפות ההשקעה של בעליו, אבל במקרה שכן – הנה פתרון יעיל יותר ונטול סיכונים פיזיים.

3. החזקת מזומן נזיל במוסד פיננסי כחלק מתיק השקעות.

מה שמוכר בעגה המקצועית כ״פאודר״ אולי

הגיוני לחברות עסקיות, אבל שגוי מאד כהשקעה אם אתם משקיעים פרטיים ולא מאוד גדולים.

מנהלי השקעות רבים מחזיקים מזומן כחלק מתיק השקעות מתוך תפיסה של כסף זמין לניצול הזדמנויות בשוק, כלומר שבמקרים של הזדמנויות השקעה לא מתוכננות תהיה להם אפשרות לפעול במהירות. אני לא חושב שיש לטענה הזו אחיזה במציאות. כשמדובר על הזדמנויות בשוק ההון, עדיף להחזיק ניירות ערך סולידיים ונזילים (אג״ח מדינה נניח), ולהנזיל אותם בעת הצורך. כשמדובר בעסקאות מחוץ לבורסה, אני נוטה לפקפק בכך שיש עסקאות שמצריכות מזומן מיידי, שאינו קשור למערכת הבנקאית, ואם הוא קשור למערכת הבנקאית – בדרך כלל קיימת הלימה בין זמני המסחר (שיאפשר הנזלה של ני״ע) לבין זמני המערכת הבנקאית. על הפער הקטן - אם יש כזה - ניתן לגשר על באמצעות מסגרת אשראי או צ׳ק בנקאי. כך שגם מתוך תפיסה של מזומן לצורך הזדמנויות עסקיות, אני לא חושב שיש מקום להחזקת מזומן.

4. מזומן כחלק מאסטרטגיה להתמודדות עם משברים פיננסיים.

סיבה נוספת שבעטיה מחזיקים מנהלי השקעות מזומן נובעת מעמדת הגנה הגורסת שבמידה שיהיו ירידות שערים בבורסה או משבר בשוק ההון, יהיה בידיהם כסף נזיל לקנות בשעה שהשוק נמוך, וכך לא להפסיד. זה, רבותי, אולי הבלוף הכי גדול ששמעתי. ראשית אף אחד לא מתזמן את השוק אף פעם. שנית, אותם מנהלים דפנסיביים נוטים בעת משבר להנזיל ולהעמיק את ההפסד, ולא לרכוש. אם משקיע רוצה חשיפה גדולה למניות, שייחשף וישחק את המשחק הארוך של ההשקעה. מזומן לא יעזור פה.

האמור נכון לגבי משקיעים פרטיים עם תיק השקעות בשווי עשרות מיליונים עד מאות בודדות. מובן שגופים מוסדיים, שמנהלים מיליארדים, לא יכולים להרשות לעצמם לא להחזיק מזומן, כי להנזלה חריגה של סכומי כסף גדולים המושקעים בניירות ערך יכולה להיות השפעות גדולות על השוק.

השורה התחתונה:

מזומן הוא לא השקעה, אלא הוצאה. מטבע חוץ הוא לא השקעה, הוא ספקולציה. צריך להחזיק מזומן רק במסגרת שירות שרוצים לצרוך כמו ״תעודת ביטוח למשבר״.